על רקע פרסום פרטיו של המחבל הנתעב שרצח ביום שישי האחרון את הרב יעקב ליטמן ובנו נתנאל הי"ד בעת שהיו בדרכם ל'שבת חתן' של בתם לרגל נישואיה המתוכננים עם החתן אריאל בייגל, התראיין הערב (ראשון) בייגל ושוחח עם אבי מימרן ב'מהדורה המרכזית' ב'קול חי'.

"לא ניתן לתאר ולהגדיר את הרגעים האלו שבם אתה מקבל את הבשורה. השבת הייתה אמורה להיות 'שבת חתן' בביתי ביישוב 'מיתר', הכלה נשארה לשבת כלה עם חברותיה, והמשפחה הייתה בדרך לשבת החתן", מספר החתן בדמע.

הוא תקף את ארגון 'הסהר האדום' שאמבולנס שלו היה במקום הפיגוע וסירב לסייע, "אפשר לעשות פיגוע עם מחבל וגם עם אמבולנס, זה שהם לא הושיטו עזרה אם היה שם פצוע קריטי, זה פיגוע, הם ראו הביטו שזה יהודים, ראו דם, והמשיכו".

בייגל סיפר כי "הבן נתנאל היה נהג, הוא התקשר למוקד החירום האזורי, ואמר שיש הרוג אחד, הוא היה מתנדב במד"א וידע מה המצב. אחרי שהוא נהרג הבן השני לקח את הטלפון והמשיך את הדיווח", לדבריו, "אנחנו לא יודעים את הפרטים אבל זה לא משנה, הם בוודאי העלימו עין בצורה מכוונת והמשיכו את הרצח של המחבל"

מתי שמעת את הבשורה המרה?

"הייתי עם כמה חברים שבאו לשבת, בדירה של אחד השכנים, התארגנו בשמחה לשבת, כראוי לשבת חתן, ואז הלכנו לכיוון הבית שלי כשאני לבוש לשבת יחד עם החברים, בדיוק אמרתי לעצמי 'אגיע הביתה ואפגוש את ההורים של כלתי', חיכיתי לחיוכים המיוחדים שלהם, והנה, לא ראיתי את האוטו שלהם, אז אמרתי לעצמי – 'אולי לא הלכו עדיין לדירה', ואז נכנסתי הביתה וראיתי את כולם בוכים עם עיניים קודרות, ושאלתי 'מה קרה?', וסיפרו לי שהיה פיגוע ולא יודעים אם כולם בחיים. בתחילה לא הבנתי מה קרה וחשבתי שכולם חיים, ישבתי על הספה וסיפרו לי בצורה מדורגת ש'לא כולם בחיים' ושנתנאל ואבא כבר לא בין החיים".

"גם ארוסתי שמעה לאט לאט את הפרטים, היא ראתה פרטים בתקשורת, וכבר שהגיעו להודיע לה  – היא כבר ידעה. היא יצרה קשר אתנו. ידענו לא רצינו לומר לה, לא ידענו איך לומר לה זאת, היא לחצה ואמרה 'תגידו מה איתם', ואמא לי אמרה לה שהם לא בין החיים", סיפר בייגל כשהוא נחנק בבכי בשידור.

על יעקב ליטמן – מי שהיה אמור להיות חמיו לעתיד – הוא מספר, "מאיר פנים – זו המילה הכי קולעת, ממש מדבק, הדבר הכי מדבק אצלו, אם היית נכנס ל-4 אמותיו היית  מיד נשאב לחיוך ולחמימות, אנשים אדירים, אין עוד אנשים כאלו. חיוך ומאור פנים. הוא גם כן היה תלמיד חכם – למד הרבה שנים ולימד תינוקות של בית רבן".

"לא רואים אנשים כמוהו בתחום החינוך. תלמידיו באו לילדיו ואמרו להם 'איזה כייף שאבא שלכם הוא הרב שלנו', הם חוו אותו ושלחו לו ציורים שציירו אותו, הם כל כך אהבו אותו", אומר אריאל.

עוד הוא מספר כי "ביום שישי האחרון – הם עשו לו בבית ספר מסיבת ראש חודש, ויש לנו תמונה אחרונה שלו – כשהוא רוקד עם התלמידים".

על התקווה ועל העתיד הוא אומר כי "אין לנו ברירה, אנחנו חייבים להמשיך לחיות ולהחזיר את השמחה, להמשיך את הדרך שהם השאירו לנו, צריך להכנס לנעלים שלהם, יש לנו צוואה חיה".

לסיום אמר כי "המסר העיקרי שלנו לעם ישראל שמחזק אותנו, אנחנו לא רוצים לגרום לשבר, מוכרחים להמשיך, אנחנו בארץ כי זאת הארץ שלנו, כי הקב"ה הבטיח לנו אותה, אנחנו גרים בקרית ארבע בגלל שאברהם היה כאן. ולמרות שכל שבועיים אנחנו הולכים להלוויה אחרת – אנחנו אנשים גיבורים".

כמו"כ הוסיף כי, "יש לנו מסר לקודקודים, הכבישים באוזרים שלנו פתוחים לתנועה לפלסטינים, כל הכניסות כפרים שלהם פתוחים – גם אם יש בידוק – זה לא מספיק וכל הזמן יש פיגועים והלוויות, ותמיד נזכרים רק אחרי שיש אלמנות ויתומים", לדבריו, "יש בעיה בקבלת ההחלטות, במקום להיות שולטים אנחנו מתגוננים".

"צריך להמשיך לבנות פה. יש מדיניות שלא נותנים לבנות, אנחנו מרגישים שמישהו שם לנו מקלות בגלגלים, אם אברהם אבינו בחר לגור פה – גם אנחנו צריכים לגור פה".

האזינו לראיון המלא: